tag:blogger.com,1999:blog-2050344513375468052011-04-21T22:41:27.273+03:00Back Spacehttp://www.blogger.com/profile/11378238378991156089noreply@blogger.comBlogger61100tag:blogger.com,1999:blog-205034451337546805.post-87214174909010719382008-08-29T17:38:00.007+03:002008-11-08T13:06:08.290+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right; font-weight: bold;"><div style="text-align: center;"><div style="text-align: right;"><ul><li><a href="http://bs-article.blogspot.com/2008/08/blog-post.html"><span style="font-weight: bold; color: rgb(153, 0, 0);">לתגובה כללית על המאמרים, לחצו כאן!</span></a></li><li><span style="font-weight: bold; color: rgb(153, 0, 0);"><a href="http://bs-forum2.blogspot.com?pnyxePostKey=Glb2JnNErvqHa8RPETBFpg">לדיון על המאמרים בפורום, לחצו כאן!</a><br /></span></li></ul></div><div style="text-align: right; font-weight: normal;"><br /><ul><li><a href="http://bs-article.blogspot.com/2008/08/blog-post_3284.html"><span style="font-weight: bold;">יציאת מצרים / זאב גרינברג</span></a></li></ul><span style="font-size:85%;">סיפור יציאת מצרים כמו כל הסיפורים בתורה, גמרא, משנה, זוהר ולמעשה בכל הכתבים, אינו איזה רומן הסטורי. אנו קוראים על כל מיני אנשים כאלה ואחרים שעשו מיני פעולות שונות ומשונות מתישהו אי שם בעבר. ומה איכפת לי מזה? באמת לא הרבה אכן מובן לגמרי חוסר העניין של רובה של החברה המודרנית בספרים הללו,<br /><br />אלא שלמעשה כתבים אלו כולם הם אוסף של תיאורים מדוייקים של מסע השיעבוד והשיחרור ממנו והדבר דורש הסבר.<br /><br /></span></div></div><ul><li><a href="http://bs-article.blogspot.com/2008/08/2_28.html">השרדותו של המישור האזוטרי / מיסט2</a></li></ul><span style="font-size:85%;"><span style="font-weight: normal;">כתבים עתיקים רבים מכילים בתוכם רעיונות אזוטריים.</span><br /><span style="font-weight: normal;">אני רוצה להתמקד בכתבים מסוג מאוד מסוים - מיתולוגיה.</span><br /><br /><span style="font-weight: normal;">המיתולוגיה מורכבת משלושה מישורים.</span><br /><br /><span style="font-weight: normal;">מישור 1 הספרותי - הפשט, הסיפור עצמו (החוויה האסתטית).</span><br /><span style="font-weight: normal;">מישור 2 הדתי - כתבים דתיים או קדושים.</span><br /><span style="font-weight: normal;">מישור 3 האזוטרי - הפילוסופיה והרעיונות האזוטריים שמאחורי הכתבים.</span></span><br /><br /><div dir="rtl" style="text-align: right; font-weight: bold;"><ul><li><a href="http://bs-article.blogspot.com/2008/08/2.html">הקרנה אסטרלית / מיסט2</a></li></ul><span style="font-size:85%;"><span style="font-weight: normal;">ראשית עלי לומר שנתקלתי בדעות רבות וסותרות אודות סיכונים , אשר עלולים לצוץ ולהופיע בזמן ההקרנה האסטרלית . רבים וטובים טענו והתעקשו שאין שום סיכון בהקרנה האסטרלית , אך היו אחרים ששללו לגמרי עיסוק בפעילות זו ללא הדרכה מסודרת .</span><br /><span style="font-weight: normal;">ולאחר שנים של ניסיון , חייב אני להזהיר אתכם קוראים יקרים , ולומר , שלרבים מכם יהיה זה מסוכן , לא בריא ולא נכון לנסות ולהתעסק בחומרים עדינים אלה ללא הדרכה מאדם בעל ניסיון ויכולת הסברה . ישנם אנשים שיכולים להקרין ללא הדרכה וללא פחד מסיכונים , אך אין בידינו לדעת אם נכללים אנו בקבוצה הראשונה או השניה . עוד עלי לומר שהחוויה עלולה להיות מפחידה מאוד , כיוון שהתחושות שעשויות לעלות במהלך היציאה מהגוף ובמהלך ההקרנה , יהיו אמיתיות ובלא כל הבדל מהתחושות שחשים אנו בזמן ערות במהלך היום .<br /><br /></span></span><div dir="rtl" style="text-align: right; font-weight: bold;"><ul><li><a href="http://bs-article.blogspot.com/2008/09/2.html">משל המערה / מיסט2</a></li></ul><span style="font-size:85%;"><span style="font-weight: normal;">משל המערה עוסק במצבו של האדם ובאפשרויות הקיימות בפניו להתפתחות .</span><br /><span style="font-weight: normal;">ניתן להבין את המשל בצורות שונות ורבות . אני אעסוק בשני כיוונים המעניינים אותי ביותר .</span><br /><span style="font-weight: normal;">*החיים על פני האדמה ודרכה של הנשמה מעלה , ובפרט הקשיים העומדים בדרכה .</span><br /><span style="font-weight: normal;">*מצבי הקיום של האדם על פני האדמה ; המצב הנפוץ - שינה , והמצב המודע - ערות .</span><br /><span style="font-weight: normal;">בראייה יותר מעמיקה , שני המקרים משלימים זה את זה להבנה אחת גדולה .</span></span></div><br /></div><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/205034451337546805-8721417490901071938?l=bs-article.blogspot.com' alt='' /></div>Back Spacehttp://www.blogger.com/profile/11378238378991156089noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-205034451337546805.post-39446361656013288062008-08-28T17:39:00.006+03:002008-10-04T13:00:39.478+03:00<div dir="rtl" style="text-align: center;"><div style="text-align: center;"><span style="font-size:85%;">אתם מוזמנים להגיב ללא כל הרשמה למערכת.</span><br /><span style="font-size:85%;">לרשותכם בצד שמאל רשימת קישורים לכל המאמרים.</span><br /></div><div style="text-align: center;"><span style="font-size:85%;">––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––</span><br /></div><a href="http://bs-article.blogspot.com/2008/08/blog-post_28.html"><span style="font-size:100%;"><span style="color: rgb(153, 0, 0); font-weight: bold;"></span></span></a><div id="cboxdiv" align="center"><span style="font-size:85%;"><br /><br /></span><iframe src="http://www3.cbox.ws/box/?boxid=2872476&amp;boxtag=3j6k26&amp;sec=form" marginheight="2" marginwidth="2" allowtransparency="yes" name="cboxform" style="border-style: solid solid none; border-color: -moz-use-text-color; border-width: 0px;" id="cboxform" frameborder="0" height="215" scrolling="no" width="360"></iframe><br /><br /><iframe src="http://www3.cbox.ws/box/?boxid=2872476&amp;boxtag=3j6k26&amp;sec=main" marginheight="2" marginwidth="2" allowtransparency="yes" name="cboxmain" style="border: 0px solid ;" id="cboxmain" frameborder="0" height="1185" scrolling="auto" width="360"></iframe><br /></div><br /><!-- END CBOX --><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/205034451337546805-3944636165601328806?l=bs-article.blogspot.com' alt='' /></div>Back Spacehttp://www.blogger.com/profile/11378238378991156089noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-205034451337546805.post-37121417081625009972008-08-28T17:34:00.001+03:002008-08-28T17:34:58.775+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">ראשית עלי לומר שנתקלתי בדעות רבות וסותרות אודות סיכונים , אשר עלולים לצוץ ולהופיע בזמן ההקרנה האסטרלית . רבים וטובים טענו והתעקשו שאין שום סיכון בהקרנה האסטרלית , אך היו אחרים ששללו לגמרי עיסוק בפעילות זו ללא הדרכה מסודרת .<br />ולאחר שנים של ניסיון , חייב אני להזהיר אתכם קוראים יקרים , ולומר , שלרבים מכם יהיה זה מסוכן , לא בריא ולא נכון לנסות ולהתעסק בחומרים עדינים אלה ללא הדרכה מאדם בעל ניסיון ויכולת הסברה . ישנם אנשים שיכולים להקרין ללא הדרכה וללא פחד מסיכונים , אך אין בידינו לדעת אם נכללים אנו בקבוצה הראשונה או השניה . עוד עלי לומר שהחוויה עלולה להיות מפחידה מאוד , כיוון שהתחושות שעשויות לעלות במהלך היציאה מהגוף ובמהלך ההקרנה , יהיו אמיתיות ובלא כל הבדל מהתחושות שחשים אנו בזמן ערות במהלך היום . ( במיוחד כשמדובר על הקרנה אתרית ). את מה שנחווה במהלך יציאה מהגוף ובמהלך ההקרנה עצמה יתפרש על ידי מוחנו כחויה חדשה ולא מוכרת , כל שלב ושלב יוביל אותנו שוב ושוב אל הבלתי ידוע , אותה אי ידיעה יכולה לגרום לאנשים לקפוא מפחד .<br />וכעת , אם קראתם הקדמה זו , ובכל זאת אתם מעונינים להמשיך ולקרוא את המשכה , אנסה אני לפרט כמיטב יכולתי את כל , אשר ידוע ‬לי על הנושא .<br />אין בכוונתי להיכנס לויכוח עתיק היומין בין האסכולות השונות המביאות בפני הקורא שתי נקודות מנוגדות וסותרות לגבי הגוף האסטרלי , כיוון שאין ממש ביכולתי לתמוך באף אחת מהן . אקצר ואומר כי אחת מהדעות המקובלות יותר היא , שהגוף האסטרלי מורכב מחומרים עדינים יותר מגופינו הפיזי והאתרי , קיים ומפותח בשלמותו ואף מקרין בלי ידיעת מוחנו כל לילה למישורים אסטרליים , אשר בהם הוא מתמלא או נטען מחדש באנרגיה הדרושה לו , ובזמן יקיצת הגוף הפיזי , חוזר הוא חזרה .<br />הדיעה המקובלת פחות טוענת שלמעשה הגוף האסטרלי אינו קיים , קיים רק חומר/אנרגטי אסטרלי , שממנו ניתן ליצור גוף אסטרלי , על ידי עבודה " רוחנית " קשה ומאומצת . עבודה זו יכולה להתרחש , אך ורק בהשגחה צמודה של מורה ... וכל חוויות ההקרנה , שהאדם חווה , אינן אלא משחק לא אחראי באותו חומר אסטרלי או הקרנה אתרית , או דימיון ותו לא .<br />לכן , אם ברצוננו להמשיך מנקודה זו , עלינו לקבל את התאוריה הראשונה .<br /><br />קיימות שיטות רבות ומשונות , היכולות לעזור לנו להגיע למצב בו גופנו האסטרלי יוצא מגופינו הפיזי , אני אתמקד באחת מהן , אשר לא מצריכה מאיתנו תירגול פיסי או אגרסיבי כלשהו . כל אשר נזדקק לו זו התבוננות לבדה .<br />המטרה בתרגול זה : התבוננות בעצמנו בזמן ההרדמות . על מנת שאפשר יהיה לחדד את כושר ההתבוננות שלנו , נתחיל בתרגול ההתבוננות בזמן הערות שלנו .<br />המטרה הראשונה : לחזק בנו את אותו חלק שאחראי על ההתבוננות . אנו נקרא לו " המתבונן ".<br />אם כן , " על מה אפשר , ניתן או צריך להתבונן ?". ישנם כמה דברים<br />שניתן להתבונן עליהם . הדבר שבו אנחנו רוצים להתמקד הוא המחשבה , חלומות בהקיץ , ודימיון ! אין הדבר פשוט כפי שהוא נשמע , וכל אחד מכם , מוזמן לנסות להתבונן במחשבותיו יבחין בודאי כי בתחילת כל ניסיון , יצליח לראות את מחשבותינו לזמן מוגבל וקצר מאוד , לאחר מאמץ של שניות בודדות , ההתבוננות תופסק ונמצא את עצמינו מזוהים עם דבר זה או אחר , או מפליגים הרחק בדמיוננו ומחשבותינו מתרוצצות ללא כל רסן ומשמעת וכמובן , שאיש לא מתבונן בהן . לא מספיקה העובדה , שההתבוננות במחשבותינו לאורך זמן קשה ובעצם לא ממש אפשרית , אלה שלרוב נשכח בכלל את מטרתנו להתבונן , כך יכולים לעבור ימים רבים , עד שניזכר שוב במטרתנו . אם נבדוק את מאמצינו להתבוננות בזמן השינה שלנו , נגלה בדיוק את אותו הדבר . בדרך כלל אנו נירדם , עוד לפני שהספקנו לנסות להתבונן , ופעמים אחרות אף נשכח מכל העניין לגמרי .<br />אם כך , " מה עלינו לעשות לקידום מטרתנו ?"<br />אנו יכולים לנסות להחשף יותר להשפעות , היכולות לעזור ולקרב אותנו יותר למטרתנו ; אם נעסיק את מוחנו במחשבות העוסקות בהתבוננות וביציאה מהגוף . כך יהיה לנו קל יותר לזכור את המטרה .<br />" איך מעסיקים את מוחינו בחומר כה משובח ?"<br />א . מתחברים לאנשים ששותפים להתעניינות ומטרה .<br />ב . קריאת ספרים בנושא .<br />ג . דבר מה שיזכיר לנו להתבונן , חפץ כל שהו שנניח בחדרינו , אשר יבלוט ויקפוץ לתוך תודעתנו ויזכיר לנו להתבונן בעצמינו בכל פעם שנראה אותו . שעון שיצלצל מדי פעם ויזכיר לנו לנסות להתבונן . ואולי , אבל לא מומלץ לכל אחד : אבן קטנה בנעל שלא תניח לנו לשכוח את מטרתנו להתבונן . כמובן שבנושא זה יכולים ואף חייבים אנו להיות מאוד יצירתיים , כי כוחו של הרגל חזק יותר מאבן בנעל ורובינו נתרגל גם אליה , כך שגם היא תפסיק להזכיר לנו להתבונן ואנו נשקע בהזדהות ושליליות על חוסר הנוחות שבהליכה עם אבן בנעל , ומאוחר יותר אף לא נרגיש באותו חוסר הנוחות והמטרה להתבונן במחשבותינו תשכח במהרה . לכן עלינו ליצור גירויים חדשים ולהחליפם בישנים , אשר אליהם כבר התרגלנו .<br />כמובן שאת כל הדברים הללו נצליח בשלב זה לעשות במצב ערות בלבד . לכן , התרגול לא מתיחס כרגע למצב השינה שלנו .<br />לאחר שהקפנו עצמינו באנשים וכל מיני גירויים אחרים , שאמורים להזכיר לנו להתבונן , ננסה להתבונן במחשבותינו בכל פעם שנזכור . ננסה לראות את המחשבות החלקלקות , אשר מופיעות ונעלמות , את המחשבות המוטוריות המתנהלות בראשנו ללא שום עזרה או מאמץ ותשומת לב מצידנו , וכמובן הדמיון שלנו . בכל הזדמנות כזאת ננסה להאריך את זמן ההתבוננות , ולהגדיל את כמות ההתבוננויות ביום . ככל שנתבונן יותר כך ההתבוננות תהפוך לקלה יותר לדידנו . כמו שריר שמתחזק מאימון סדיר ונכון , כמו צייר שמשפר את טכניקת הציור שלו על ידי אימון חוזר ונשנה .<br />את רעיון התרגול והאימון לבטח הבנתם , כעת רוצה אני להזכיר כאן טכניקה יחודית היכולה לעזור לנו בהתבוננות ...<br />נזדקק למקום שקט ומבודד , ללא אנשים והפרעות , אני הייתי בוחר בחוף ים מבודד , אבל נסתפק גם בחדר שקט . נלבש בגדים נוחים ורחבים , שלא יציקו בזמן התרגיל ועדיף שנהיה כמה שעות אחרי ארוחה . נשב ישיבה מזרחית או ישיבת לוטוס , ( ניתן גם לשבת על כיסא ) ונתחיל בשחרור שרירנו המכווצים . בתחילה כפות רגלינו , כאשר אנו מכווצים את אצבעות רגלינו ומשחררים , לאחר כמה כיווצים ושיחרורים נעבור לחלק אחר , הקרסוליים , נכווץ ונשחרר אותם , כך נעבור על כל גופנו עד שנגיע לפנים ולראש . כאן ישנם שרירים שמכווצים רוב הזמן , בלי שנשים לב לכך . העיניים , השפתיים והלסת . נכווץ ונשחרר גם את השרירים בפנינו ונסיים בפתיחת הפה ומתיחת השפתיים לכיוונים שונים . ניתן ‬גם לכווץ את קדקד ראשינו בכיווצים קטנים ומהירים .<br />אם במהלך שיחרור השרירים , תחושו שישנו שריר מכווץ שאין בידכם גישה אליו , המשיכו בתירגול ורק אחרי שתסיימו , נסו לדמיין את אותו שריר או אזור שלא הצלחתם לשחרר בעיני רוחכם , הפנו אליו את כל תשומת ליבכם , נסו לחוש אותו . לאחר ניסיון וריכוז קצר , תחושו התחממות באזור , וזמן מה אחרי כן גם עיקצוץ , המשיכו להתרכז בו כל עוד יכולים אתם להפנות את כח הריכוז אליו . לאחר הניסיון הזה תגלו שיש בידכם לשלוט גם באזור זה בגופכם ושכעת יכולים אתם לכווץ ולשחרר גם אותו .<br />כעת , כשאתם רפויים ורגועים , עיצמו את עיניכם ונישמו בטבעיות במשך כמה דקות . הפנו את תשומת ליבכם אל המחשבות ונסו לעצור אותן . עצירת מחשבות היא תרגיל מצויין , אך כאן ננסה אותה רק כדי שניווכח עד כמה ראשינו מלא במחשבות ודימיון . לאחר זמן מה , נבחין שישנן מחשבות צעקניות יותר ושקטות יותר , גלויות וניסתרות , וכולן מתנהלות מעצמן . דרוש רק גירוי קל שבקלים ומייד נוצרת תגובה של מאות מחשבות מבולבלות .<br />דוגמה : באחת הפעמים שתירגלתי תרגיל זה , נזכרתי בגבינה מדהימה שטעמתי באותו יום ( גירוי ). הגבינה הייתה טעימה , אך ריחה המסריח הרשים אותי במיוחד . וכך בעודי מתרגל הבחנתי באותה מחשבה העוסקת בסירחונה של הגבינה , העברתי את תשומת ליבי לאותה מחשבה ועקבתי אחרי התפתחותה , אותו ריח מסריח של אותה גבינה , הוביל אסוציאטיבית לריחם של גרביים לא נקיות , ואלו בתורם הובילו לרגליים והרגליים הובילו ליין , אשר נסחט מהעינב עלידי מעיכה ודריכה , והיין המשובח הוביל שוב לגבינה , הרי ידוע שיין משובח וגבינה טובה הם כמו כפפה לכף יד ! ( תגובה ).<br />נחזור לתרגיל , אחרי שנראה את מגוון המחשבות , החלומות והדימיון שבראשינו , ננסה אנו לגלוש על אותן מחשבות , כמו על גלים ( במקום לטבוע בהן ). לחלוף בין כל המהומה . נצוד מחשבה , המתנהלת מעצמה ונעקוב אחריה , ולאחר שתתפוגג , נחזור ונחשוב אותה שוב , אך הפעם בצורה מודעת . נחזור על התרגיל עם מחשבות שונות במשך כ - 01 דקות .<br />אני אנסה להבהיר את התרגיל עוד יותר : דמיינו את עצמכם כמסך טלוויזיה , שמדי מספר שניות מופיעה עליו תמונה ולאחר מתחלפת , צליל או תמונה עם צליל , או אפילו רצף שלם של תמונות המלוות בצלילים , רעיונות ודו שיח . זהו מוחכם המלא באותן מחשבות ודימיון . נסו להביט באותם המראות , אם הם נעלמים ברגע שאתם מפנים אליהם את תשומת ליבכם , המתינו שניה לצרור חדש של מחשבות , לאחר שהתבייתתם על תמונה , צליל או סרטון , רק הביטו בהם , ולאחר התפוגגותם ‬העלו אותם שוב ברוחכם , על אותו מסך טלויזיה , היו מרוכזים בזמן שאתם יוצרים את המחשבה שוב .<br />תרגלו את התרגיל מדי יום ביומו ונסו מדי פעם להאריך את זמן התירגול . במקביל התבוננו במחשבותיכם או לפחות נסו להתבונן , לא משנה היכן אתם נמצאים , עם מי או באיזו שעה וסיטואציה . בכל פעם שנזכרים אתם באפשרות להתבונן עשו זאת . תרגיל זה יהיה לעזר רב בנסיונכם להתבונן במחשבותיכם , וההתבוננות במחשבות תהיה בתורה לעזר בניסיון ההתבוננות בעצמינו בזמן ההרדמות .<br />תרגיל נוסף שאפשר להעזר בו , ולשלב עם התרגיל הראשון , או פשוט לתרגל בנפרד , לא דורש את התעסקותינו במחשבות , אך גם כאן יהיה עלינו להפעיל ריכוז ותשומת לב .<br />בניגוד לדימיון רגיל , אשר פעיל כמעט ללא הפסקה , ומתנהל מעצמו , ניתן ליצור דימיון מכוון , על ידי מאמץ מודע ‬ולהשתמש בו למטרתנו . פירטתי בקצרה תרגיל זה כאשר שיחררנו את גופנו ונתקלנו בשריר זה או אחר שלא יכולנו לכווץ ולשחרר . כל אשר עלינו לעשות הוא לשכב על מיטתנו , לפני השינה ולנסות ולהתרכז בנקודה בראשינו . עלינו להפנות את כל תשומת הלב שלנו אל עבר אותה נקודה , כאילו שאין לנו גוף מלבד אותה נקודה . דבר שיכול לעזור לנו להתמקד הוא ניסיון לחוש את הנקודה ובאותו הזמן לדמיין אותה ברוחנו . ( ישנם מתרגלים שמדמיינים את האזור או הנקודה בצבעים שונים , צבעי הקשת , דבר אשר ממקד את תשומת הלב אף יותר ). כמעט מיד נחוש בהתחממות הנקודה , ולאחר מכן עיקצוץ . נתמקד ‬עוד כדקה בנקודה ואז נגדיל אותה לאזור גדול יותר , לדוגמה : עד המצח והעורף . כעת נעביר את תשומת ליבנו לאזור המוגדל , כולל הנקודה הראשונית , בכל פעם שנשיג מיקוד , התחממות ועיקצוץ , נגדיל את השטח , עד שנעבור ונוסיף את כל גופינו . ניתן להתחיל תרגיל זה מהרגליים ולסיים בראש . ( אני מוצא שקל לי יותר כך ). יהיו בודאי שיאמרו שתרגיל זה מיועד להקרנה אתרית , אך אני רואה בו אך ורק תרגיל שליטה על יכולת הריכוז שלנו , האמורה לסייע בעת ההקרנה .<br />הדבר האחרון שברצוני לדבר עליו , היכול לעזור לנו להקרין אסטרלית , הוא דבר פשוט שכל אחד מאיתנו יכול לעשות , אך בכל זאת חמקמק מעט . רישום החלומות שלנו , עדיף להצטייד במחברת או פנקס קטן , שבו ניתן יהיה לנהל רישום מסודר של החלומות שלנו . אם ננסה לרשום את החלומות , נגלה , שאת רובם אנו לא זוכרים , ובמקרים רבים אף נתעורר בלי שום זיכרון לחלום זה או אחר . לבטח נחשוב שלא חלמנו כלל , אך לאמיתו של דבר , כל אחד חולם בכל לילה . הבעיה היא בזכרון החלימה . אם לא נתעצל ונרשום את החלומות מיד עם ההתעוררות , נגלה שיש בזיכרוננו חלקיקים או אפילו חלומות שלמים . אך אם נדחה את הרישום , נגלה שבזיכרוננו לא נשאר יותר מרושם מטושטש מהחלום . ככל שנרשום יותר חלומות , כך נזכור יותר מהם . אני אף הייתי מתעורר בלילות ומכריח את עצמי לרשום את כל חלומותי .<br />אם כך למדנו לראות את מחשבותנו , לשחרר ולהרפות את גופנו , וכעת אנו זוכרים את חלומותנו .<br />מה שנשאר הוא לנסות ולישם את כל מה שלמדנו .<br />אנו נשכב לישון ונתמקד בשחרור גופנו , נתחיל לחזות בחלקי גופנו עד שנחזה בעיני רוחנו את הגוף עצמו , במקביל ננסה לעקוב אחר המחשבות , בעודנו רפויים ניתן לגופנו לשקוע לאט לאט לתוך חלום , אך נשתדל להשאיר את המתבונן עירני ומתבונן על כל המתרחש . נתבונן בגופנו ומוחנו הנרדמים , ואת המחשבות שלאיטם נהפכות לחלום , זו היא נקודה מעניינת ומיוחדת מאוד , ולא לכל אדם יוצא לראות ולהבין שחלומותיו הם בעצם מחשבות הגולשות ונהפכות לחלום , בשלב זה כשאנו ישנים , והמתבונן רואה את החלום ומודע לו , אנו נמצאים במצב מיוחד אשר , רבים קראו לו בשמות שונים , " חלום זוהר " או " חלום מודע " ועוד ...<br />אני מעדיף את המושג " חלום מודע ". במצב זה מניסיוני אנו יכולים לעשות כל אשר עולה בראשינו , אנו יכולים לשלוט בכל מה שמתרחש בחלום , לביים את החלום , להגיע לכל מקום דימיוני או אמיתי שעליו נחשוב , והכל כהרף עין .<br />אך , מצב זה עדיין לא נחשב להקרנה אסטרלית . אני הייתי ממליץ להשאר במצב זה ולא להתקדם יותר לפחות עד שנרגיש בטוחים ונשלוט לגמרי בכל המתרחש .<br />לאחר זמן מה , כאשר תגיעו למצב שבו אתם מודעים לכך שאתם חולמים , ניתן יהיה להתחיל לנסות לבצע את ההקרנה עצמה . הטכניקה אותה אפרט כאן הינה פשוטה מיסודה : אם נמצאים אתם במצב של חלום מודע , כל שעליכם לעשות - הוא לנסות לעוף . יצא לי לשוחח , לא פעם , עם אנשים שחלמו , שהם עפים בעת חלום מודע , אך לא הקרינו אסטרלית . מאידך , רוב האנשים שניסו את הטכניקה המוצעת כאן , הצליחו להקרין . לדעתי עיקר ההבדל בין הצלחה או חוסר הצלחה טמון בקיום או העדר הידיעה אודות האפשרות להקרנה אסטרלית , כך שרוב האנשים שלא הקרינו פשוט לא ידעו שקיימת אפשרות כזו .<br />ההקרנה עצמה :<br />מרגע שהצלחתם לעוף בחלומכם , רבים מכם יחוו זימזום מוזר שמקורו בקודקוד ראשכם , המלווה ברעידות . רעידות אלו יתפשטו במהרה בכל גופכם . זו עשויה להיות חוויה מוזרה ומפחידה , לאלו מכם שלא חוו אותה מעולם . זהו עוד שלב שניתן לעצור בהתקדמותכם ולנסות לתרגל את כל התהליך , עד להשגת תחושת ביטחון .<br />בשלב הבא עליכם להגיע שוב למצב של תעופה בחלום מודע . הרעידות והזימזומים לא יאחרו להגיע . הפעם עליכם להמשיך ולהמריא מעלה בחלומכם . אם תצליחו בכך ולא תאפשרו לרעידות , לזימזומים ולפחד להסיטכם , תחושו את עצמכם במהרה עולים ונפרדים מגופכם הפיזי . תחושת ההיפרדות מהגוף כה אמיתית עד שתגרום לנו להאמין בכך , שגופנו הפיזי הוא המרחף באוויר .<br />אם הצלחתם להגיע למצב זה , שבו אתם מופרדים לגמרי מגופכם הפיזי ומרחפים מעליו , הרי שהצלחתם להקרין .<br />לעתים אתם עשויים למצוא את עצמכם כאשר אתם כבר במהלכה של ההקרנה , לאחר ש"דילגתם " על כל שלבי הביניים , ובהם החוויה הקשה של הפרדות גופכם האסטרלי מגופכם הפיזי , זוהי למעשה " התעוררות לתוך ההקרנה ".<br />וגם כאן קיימים חילוקי דעות , יהיו שיטענו , כי החוויות המלוות ברעידות וזמזומים משתייכות להקרנה מסוג אתרי , בעוד שהקרנה אסטרלית אינה מלווה בתחושות פיזיות כלל . יש מקרינים שנתקעים בשלב זה , וחווית ההפרדות מהגוף הפיזי כה קשה עבורם , עד שאין ביכולתם לעבור לשלב הבא . אחדים מביניכם עלולים לחוש מחנק , וקשיי נשימה , שיגרמו לפניקה , ההקרנה תופסק , ואתם תתעוררו שוב בגופכם הפיזי . אם אתם נמנים על אותם יחידים , ‬נסו לחוות את היציאה שוב ושוב . עד שתרגישו יותר בטוחים בעצמכם . עם הזמן הרעידות יחלפו והזימזום יופסק וקשיי הנשימה יעלמו . אלה ששלב היציאה מהגוף לא מעקב אותם , עולם שלם וחדש ממתין לכם .<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/205034451337546805-3712141708162500997?l=bs-article.blogspot.com' alt='' /></div>Back Spacehttp://www.blogger.com/profile/11378238378991156089noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-205034451337546805.post-26547841407418933822008-08-28T16:35:00.001+03:002008-08-28T17:38:00.172+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">כתבים עתיקים רבים מכילים בתוכם רעיונות אזוטריים.<br />אני רוצה להתמקד בכתבים מסוג מאוד מסוים - מיתולוגיה.<br /><br />המיתולוגיה מורכבת משלושה מישורים.<br /><br />מישור 1 הספרותי - הפשט, הסיפור עצמו (החוויה האסתטית).<br />מישור 2 הדתי - כתבים דתיים או קדושים.<br />מישור 3 האזוטרי - הפילוסופיה והרעיונות האזוטריים שמאחורי הכתבים.<br /><br />כל מי שבא במגע עם כתבים אלה, יכול להיחשף חלקית, או לכל שלושת המישורים.<br />אך המישור השלישי מכיל בתוכו את שני המישורים הקודמים לו, המישור השני מכיל בתוכו את המישור הראשון, והמישור הראשון מכיל בתוכו רק את הפשט בלבד.<br /><br />מי שנחשף למישורו הראשון בלבד, רואה רק את הפשט, ומתייחס לכתבים כאל סיפורת, כתבים היסטוריים או ככתבים בדיוניים.<br /><br />מי שנחשף למישור השני, מודע גם למישור הראשון, שכלית הוא צריך להכיר את המסופר, ובנוסף להתחבר לכך רגשית/דתית, הגישה שלו והיחס אל הכתבים רצינית יותר, והוא מתייחס אל הכתבים כאל כתבי קודש עם משמעות.<br /><br />דבר זה מוביל אל המישור השלישי. בעזרת כלים כאלה או אחרים יכול האדם להיחשף גם למישור השלישי, בו מתחיל האדם לראות את הרעיונות האזוטריים החבויים מאחורי הפשט.<br /><br />השאלה שנשאלת כאן: למה רעיונות אזוטריים תמיד חבויים או מוצפנים?<br />יש כמה תשובות לשאלה זו, ולדעתי לא הייתה כל מטרה להסתיר רעיונות אלה, ויש כאן סיבות אחרות.<br /><br />הסיבה הראשונה לכך שהמישור האזוטרי לא גלוי לעין היא הלשון או השפה שלנו: אנו משתמשים באותן המילים, אך המשמעויות שונות מאוד.<br />המילה היא אותה מילה, היא הייתה קיימת בעבר והיא קיימת גם היום, ואנו בטוחים שבשני המקרים המשמעות היא אותה משמעות.<br />אך לא כך הדבר, מאחורי מילים רבות היו משמעויות רבות ושונות שלא מוכרות לנו היום, לדוגמה: במיתולוגיות שונות למילה "בנים" או "ילדים" היו משמעויות שונות מאוד, כמו נשמה או גוף אסטרלי ומנטלי. בעינינו המשמעות היא אחת - צאצאים ילדים.<br /><br />הסיבה השנייה: כאשר המישור האזוטרי נמצא מאחורי הפשט, ניתן להעביר אותו מדור לדור ללא פחד לסטייה.<br />כל עוד נמצא הוא בידי בני אדם שמבינים אותו, אין שום בעיה לסטיות, אך כאשר מגיעים רעיונות אלה לידי בני אדם מפותחים פחות בעלי הבנה חלקית או חוסר הבנה, יכולים הם לפרש את הרעיונות האזוטריים בצורה לא נכונה וליצור סטיות, סטיות אלה ימשיכו לדורות הבאים עד שלא יישאר כלום מהרעיון המקורי.<br />אבל בשיטה זו, כאשר המישור האזוטרי נמצא מאחורי הפשט, הוא נגלה רק לאלה שיכולים להבין אותו, האחרים שלא מבינים אותו לא נחשפים אליו, לכן לא יכולים לפגום אותו.<br />העברת הכתבים פשוטה יותר, אין כל צורך להבין אחרת או לשנות את הפשט, הוא ברור ופשוט.<br />ואין לשנות אותו אם הוא חומר דתי, וכך הרעיון האזוטרי שורד את הזמן עצמו ומגיע אלינו בצורות שונות: מיתולוגיות, אגדות ועוד...<br /><br />בכמה כתבים מודרניים המבוססים על מיתולוגיות, מועברים אותם רעיונות אזוטריים, גם אם הסופר לא ידע על קיומם.<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/205034451337546805-2654784140741893382?l=bs-article.blogspot.com' alt='' /></div>Back Spacehttp://www.blogger.com/profile/11378238378991156089noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-205034451337546805.post-27479773605897556592008-08-28T11:03:00.000+03:002008-10-20T11:04:44.067+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">סיפור יציאת מצרים כמו כל הסיפורים בתורה, גמרא, משנה, זוהר ולמעשה בכל הכתבים, אינו איזה רומן הסטורי. אנו קוראים על כל מיני אנשים כאלה ואחרים שעשו מיני פעולות שונות ומשונות מתישהו אי שם בעבר. ומה איכפת לי מזה? באמת לא הרבה אכן מובן לגמרי חוסר העניין של רובה של החברה המודרנית בספרים הללו,<br /><br />אלא שלמעשה כתבים אלו כולם הם אוסף של תיאורים מדוייקים של מסע השיעבוד והשיחרור ממנו והדבר דורש הסבר.<br /><br />אנו חיים במציאות מסויימת שחלק ממנה אנו קולטים באמצעות 5 חושים וחלקה הגדול אין לנו כלים לקלוט.<br />הצלחנו לפתח מכשירים שונים המצליחים לתרגם עבורנו מקטעים של המציאות שאין לנו חושים המסוגלים לקלוט ל"שפה" שהם כן מבינים, כגון מכשירים לראיית לילה על בסיס של חום או גלי אור אינפרא אדום, מכשירי רדיו, סלולר וכדומה.<br /><br />האם לפני שהיה לנו מכשיר רדיו לא היו גלי רדיו? כמובן שהיו. ברור לנו שכרגע מסביבי נמצאים שידורי כל התחנות אלא שאם אין לי מכשיר שיודע לקלוט את זה ולתרגם לי את זה לצליל או לתמונה, אינני מסוגל לקלוט את זה ומבחינתי זה לא קיים, אני לא יודע על זה כלום ואני קורא מציאות, למקטע הצר שאני קולט ממנה בלבד וזה העולם שלי. עולם מהמילה נעלם.<br /><br />למעשה במציאות קיים עולם שלם נסתר מאיתנו, מכיוון שאין לנו כלי המסוגל לקלוט אותו. העולם הזה, המקטע הזה של המציאות נקרא עולם עליון. עליון בגלל שהוא מסובב את כל ההתרחשויות במקטע שגלוי לנו, בעולם שלנו.<br />אם היה לנו חוש המסוגל לקלוט את העולם העליון הרי שללא ספק היינו יכולים לבצע תצפיות על ההתרחשיות הפועלות בו נסויים ומדידות וכדומה ואפילו למסור את המידע והידע הזה מאחד לשני. אך במצבנו בו שלל האלמנטים הללו לא נרשמים במוחנו משום חוסר הכלים לקליטה, הרי שאפילו שפה לדון על כך אין לנו כדוגמת השפה הקיימת המהווה סימול ווקלי לאלמנטים שכולנו קולטים בחוש.<br /><br />אם גם בך מקנת מאז שאתה ילד, הרגשה מטרידה, שאף שניסית לאורך השנים לחקור בה או לעיתים להתעלם ולהשכיח אותה, הרי שבאיזו שהיא צורה היא חזרה בכל תוקפה ומרירותה להזכיר לך שמשהו קריטי חסר, בתפיסת המציאות שלימדו אותך.<br /><br />אם כך בוודאי חיפשת כבר תשובות בכל מיני תורות ופילוסופיות אבסטרקטיות כמעט דמיוניות ואחרי שעשית את כל המדיטציות, עישנת את כל הסמים שיש, אחר כך אימנת את גופך ומוחך במשמעת מקסימלית או ניסית לסירוגין להיות אדם נורמאלי ולהקים לך בית, משפחה, קריירה וכלב שמחרבן על כל החצר, הנה שוב היא חוזרת יחד עם אותן שאלות קשות ומרות<br /><br />ובכן הרגשה זו מקננת בך משום שניתן לפתח כלי שאמצעותו ניתן לקלוט עולמות עליונים והטבע מאיץ בך לעשות זאת.<br /><br /> איך זה קשור ליציאת מצריים? זו יציאת מצריים. את זה גילו כבר לפני כ5000 שנה סדרה של אנשים שמהם מאוחר יותר התפתח עם שקראו לו עם ישראל , ישר-אל. בשל אותו קושי לבטא בשפה אלמנטים שלא נקלטים בעולם של חמש החושים הם פיתחו שפה שנקראת שפת הענפים, שלמעשה משתמשת בהשאלה במושגים מעולמנו כדי להצביע על כוחות בעולם הנסתר מחושינו. כך נוצר מצב שאדם שאין לו תפיסה עדיין, קורא איזשהו רומן הסטורי ולא הגיוני שמעניין במקרה הטוב את הסבתא שלי כשלמעשה מה שכתוב שם על אנשים וצבאות ורשעים וכו, מתרחש בתוך אדם אחד ומתאר בצורה מדעית ומדוייקת את דרך התפתחותו של הכלי ואת אשר הולך ונגלה בו, כיציאה מעבדות לחירות.<br /><br />רוצים לדעת עוד? כיתבו לי<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/205034451337546805-2747977360589755659?l=bs-article.blogspot.com' alt='' /></div>Back Spacehttp://www.blogger.com/profile/11378238378991156089noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-205034451337546805.post-27538222896828035862008-08-27T02:15:00.000+03:002008-09-05T02:17:52.268+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">משל המערה עוסק במצבו של האדם ובאפשרויות הקיימות בפניו להתפתחות‮.‬<br />ניתן להבין את המשל בצורות שונות ורבות‮. ‬אני אעסוק בשני כיוונים המעניינים אותי ביותר‮.‬<br />*החיים על פני האדמה ודרכה של הנשמה מעלה‮, ‬ובפרט הקשיים העומדים בדרכה‮.‬<br />*מצבי הקיום של האדם על פני האדמה‮; ‬המצב הנפוץ‮ - ‬שינה‮, ‬והמצב המודע‮ - ‬ערות‮.‬<br />בראייה יותר מעמיקה‮, ‬שני המקרים משלימים זה את זה להבנה אחת גדולה‮.‬<br />המצב הנוכחי והנפוץ של האדם‮, ‬המתייחס לכלל האנושות‮, ‬מתואר במשל בצורה מחפירה למדי‮, ‬בני האדם חיים מתחת לאדמה במערה כאסירים הכבולים בשוקיהם וצווארם‮, ‬ללא יכולת לזוז או לסובב את ראשם‮. ‬האור היחיד‮, ‬שקיים במערה‮, ‬נובע מאש בוערת‮, ‬הנמצאת מאחורי האסירים על קרקע מוגבהת יותר‮.‬<br />בין אותה אש לאותם אסירים קיימת חומה‮, ‬שלאורכה מהלכים אנשים‮, ‬הנושאים בידיהם כלים ופסלי דמויות שונים‮, ‬אשר בולטים מעל החומה‮.‬<br />צללים של אותם פסלים וכלים נופלים על קיר‮, ‬הניצב לפני האסירים‮. ‬האנשים הנושאים את הפסלים‮, ‬כדרך הטבע‮, ‬משמיעים מידי פעם קולות‮. ‬האסירים‮, ‬אשר המראות היחידים‮, ‬שראו בכל חייהם היו אותם צללים‮, ‬הנופלים על הקיר שמולם‮, ‬בנוסף לקולות שמשמיעים נושאי הפסלים‮, ‬בטוחים לגמרי שהצללים הם הדבר האמיתי‮, ‬והקולות הם קולות שמושמעים על ידי הצללים‮.‬<br />קיום זה‮, ‬כך נאמר במשל המערה‮, ‬דומה מאוד למצב האנושות במציאות‮.‬<br />החיים על פני האדמה הם הקיום במערה כאסיר‮, ‬האש העלובה‮, ‬שמאירה את המערה‮, ‬היא השמש שלנו‮, ‬והמראות והקולות שאנו רואים ושומעים‮, ‬הם אך צללים והדים‮. ‬אם נסכים בינינו שהאנושות נמצאת במצב שינה וחוסר מודעות‮, ‬נבין שהנמשל של משל זה מצוין להבנת מצבנו‮!‬<br />אדם ישן‮, ‬מוגבל מאוד‮. ‬הוא רואה רק את חלומותיו‮, ‬ואף משועבד להם ולדמיונותיו‮. ‬הוא עבד/אסיר שחלים עליו אין ספור חוקים‮, ‬ועד שהוא לא יבין‮, ‬שהוא אסיר ושיש אפשרות לברוח מהכלא‮, ‬יהיה הוא כבול למצבו העלוב‮. ‬דבר זה מזכיר לי מאוד את סיפור יציאת מצרים‮, ‬יציאת בני ישראל מעבדות לחרות‮!‬<br /><br />ואז נשאלת השאלה‮, ‬מה יקרה אם נתיר את כבליו של אחד האסירים‮, ‬ונכריח אותו לעמוד וללכת לכיוון האש‮?‬<br />קודם כל‮, ‬אפשר להבין שאותו אדם יהיה מבוהל ומבולבל לגמרי‮, ‬גם מהמראות וגם מהמאמצים החדשים שנכפו עליו‮.‬<br />האש המפחידה וניצוצותיה יצרבו ויכאיבו לעיניו‮, ‬וכאשר יראה את הפסלים‮, ‬שאת צלליהם ראה כל חייו‮, ‬לבטח יחשוב שכל זה שיגעון‮.‬<br />ניתן לצפות שאותו אדם ירצה לחזור למקומו‮, ‬למראות שהוא רגיל ומסוגל לראות‮, ‬שבעיניו ברורים יותר מאלו שמראים לו כעת‮, ‬ולשקוע שוב בחייו‮ ‬המוכרים ולהרגליו הישנים‮, ‬כפי שבני ישראל רצו לחזור חזרה למצרים‮.‬<br />אבל מישהו ימשוך אותו בכוח בעליה הקשה והתלולה‮, ‬עד אשר יצא מתוך המערה‮, ‬אל אור השמש‮.‬<br />כיוון שהוא לא רגיל לאור בעצמה כזו‮, ‬יסנוור אור היום את עיניו ויעוור את האדם‮. ‬הוא לא יצליח להתקיים מחוץ למערה‮, ‬הוא לא יראה מאומה‮!‬<br />לכן צריך להוציא אותו החוצה בהדרגה‮, ‬בהתחלה בלילות‮; ‬וגם אז ניתן לו להסתכל רק בצללים ובבבואות של בני אדם וכל השאר‮, ‬שעל פני המים‮, ‬ואז בהם עצמם‮. ‬מאוחר יותר ניתן לו להסתכל בתופעות השמים‮, ‬כשהוא מביט על אורם של הכוכבים והירח‮. ‬ובסופו של דבר הוא יוכל להיחשף גם לאור‮ ‬השמש‮.‬<br />למה זה דומה‮? ‬אדם אשר מתחיל מסיבה זו או אחרת לנסות ולהתעורר‮, ‬עדיף שיעשה זאת בשלבים‮, ‬בהדרגה ותחת הדרכה של מישהו אחר‮, ‬המכיר את הדרך‮ ‬אל האור‮. ‬ניסיונות לא נכונים יכולים להבהיל‮, ‬לבלבל‮, ‬להחזיר את האדם למקומו הישן‮, ‬בעודו חושב שהוא עדיין נמצא על הדרך‮, ‬ולבסוף גם להזיק נפשית ופיזית‮. ‬לכן אומר זאת שוב‮: "‬הדרך צריכה להיות הדרגתית‮!". ‬בני ישראל נכנסו לארץ המובטחת רק אחרי‮ ‬40‮ ‬שנים במדבר‮.‬<br /><br />כעת‮, ‬כאשר נמצא האדם מחוץ למערה‮, ‬ומתפקד כשורה באור יום‮, ‬נשאלת עוד שאלה‮: ‬כאשר ייזכר בימים‮, ‬בהם שהה במערה ואת החוכמה דשם ואת חבריו‮ ‬לכלא‮, ‬האם יראה אותו האדם את עצמו מאושר בשל שינוי מצבו ומעמדו וירחם על חבריו הישנים‮?‬<br />אם באותם הימים הוא וחבריו האסירים‮, ‬כיבדו‮, ‬העריכו ונהגו בשבחים באלו שראו ראייה חדה יותר את הצללים שעברו על פניהם והטיבו לזכור איזה צל בא לפני ואיזה צל בא אחרי‮, ‬ואילו צללים באו בעת ובעונה אחת‮, ‬וניבאו מתוך כך את העתיד לבוא נבואה נכונה ביותר‮ - ‬האם ישתוקק איש זה לכיבודים ושבחים אלו‮?‬<br />שאלה זו מעניינת מאוד‮. ‬אם נתבונן לרגע ונחשוב מי הם אותם אנשים‮, ‬שאנו מעריכים ומכבדים ביותר בחיינו‮?‬<br />אותם אנשים שבעיני האנושות הם מצליחים יותר‮, ‬בעסקים‮, ‬בהופעה חיצונית‮, ‬כוכבי קולנוע‮, ‬פופ ורוק‮,‬ אותם אנשים שניתן לכנות אותם‮ '‬אנציקלופדיה מהלכת על שתיים‮', ‬שביכולתם לשלוף אינפורמציה מראשם בכל נושא על כל נושא בכל עת‮, ‬שזוכרים כל‮ ‬דבר ובעיני האנושות נחשבים לחכמים‮, ‬או אותם אנשים בעלי אינטואיציה‮, ‬שיכולים לנחש או לחוש מה יקרה‮, ‬אפילו אותם אנשים המתמחים בדבר אותו הם מכנים‮ '‬על חושי‮', ‬שאין להם דבר וחצי דבר ל‮-'‬על חושי‮'. ‬כל אותם אנשים ורבים אחרים‮, ‬נמצאים באותה מערה‮, ‬כבולים ואסירים לעולמים‮.‬<br />והתשובה היא כמובן‮: "‬לא‮!", ‬האיש לא ישתוקק לכיבודים אלו‮, ‬כעת הוא מבין ויודע שהחיים במערה היו רק חלום ושינה‮.‬<br /><br />אבל‮, ‬אם ירד האיש שוב לאותה מערה וישב עם אותם אסירים‮, ‬הרי‮, ‬כיוון שרגיל הוא לאור יום‮, ‬לא יראה דבר במערה החשוכה‮, ‬ויתפקד כעיור‮.‬<br />ואם יצטרך שוב להתחרות עם חבריו האסירים בתחרות הצללים‮, ‬בטרם ירגיל עיניו לחשכה‮, ‬הרי שיהיה לצחוק‮, ‬והאסירים יאמרו עליו שחזר מעלייתו‮ ‬למעלה בעיניים מקולקלות‮, ‬ושמשום כך הניסיון להגיע למעלה לא כדאי‮.‬<br />ואם הוא ינסה לשחרר אותם ולהוליכם אל מחוץ למערה‮, ‬הם לבטח יתנגדו ואולי אף יזיקו לו‮, ‬אם הדבר יהיה באפשרותם‮.‬<br />דבר זה דומה לכמה מקרים‮, ‬בהם ניסו אנשים ערים לשוב ולהעיר את הישנים‮, ‬ונתקלו בלעג ואפילו נרצחו‮.‬<br /><br />ממליץ בחום‮, ‬לקרוא את המקור<br />‮"‬כתבי אפלטון‮"‬<br />בתרגום לעברית<br />כרך שני/ספר ז‮'/‬ע"מ‮‬421<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/205034451337546805-2753822289682803586?l=bs-article.blogspot.com' alt='' /></div>Back Spacehttp://www.blogger.com/profile/11378238378991156089noreply@blogger.com0